הרפורמה המשפטית - ישראל מול העולם
בויכוח על הרפורמה טוענים שני הצדדים כי "ככה נהוג בעולם". העולם מטבעו הוא גדול ומגוון והטענה הזאת היא לנצח מסובכת לאישרור או הפרכה. האם באמת בניו זילנד החוקה היא כזו או אחרת? האם בהונגריה באמת הליך החקיקה הוא כמו שמתואר? והאם הונגריה היא מודל?
זה כמעט בלתי אפשרי להשוות, אבל הנה קצת סדר בכל זאת.
פסקת ההתגברות
עקרון בסיסי בדמוקרטיה הוא שהפרדת הרשויות נעשית בצורה שאין אחת מועדפת על האחרות. לכן בכל מקום בעולם, אם קואליציה מקבלת יכולת להתגבר על פסיקות בית המשפט - הדבר פוגע דרמטית בהפרדת הרשויות.
פיסקת ההתגברות לא קיימת בדמוקרטיות אחרות בעולם למעט פינלנד וקנדה. בשתיהן עוצבה המערכת השלטונית בצורה בה הבלמים האחרים על המשטר מספיק חזקים ומיתרים אותה, כמו חוקה קשיחה (דבר שאין בישראל), או הגבלת הפסיקה בזמן או רוב משמעותי בפרלמנט.
רוב לקואליציה במינוי שופטים
כיום מורכבת הועדה למינוי שופטים מנציגי קואליציה, אופוזיציה, נציגי לשכת עורכי הדין ונציגי בית המשפט (לקריאה נוספת על תהליך בחירת השופטים)
לטענת יריב לוין רק בישראל, ביוון ובטורקיה השופטים שולטים בהליך המיון. זוהי הסתכלות מאוד חלקית על ההליך לאור העובדה שרוב השנים מהווים השופטים 3 מתוך 9 קולות בועדה.
גם הטיעון שבארצות הברית ההליך נעשה באופן פוליטי הוא נכון אבל מאוד חלקי. ישנן ערכאות שיפוט פדרליות בכל מדינה מחמישים המדינות בארצות הברית ומינוי השופטים נעשה במגוון רחב של דרכים. מעל כל המערכת ישנה חוקת ארצות הברית שמסדירה את עקרונות היסוד. אפילו שופט פוליטי לא יוכל לסטות מעקרונות החוקה.
חשוב מאוד לציין שהתיקון המוצע לרפורמה של לוין מבקש להעביר את השליטה המוחלטת בועדה לקואליציה. לא לרשות המחוקקת, אלא לקואליציה. השינוי למעשה מעביר את השליטה במערכת השיפוטית לרשות המבצעת - ולכך אין מקבילה במשטרים דמוקרטיים אחרים.
פסילת חוקים
מחקר מקיף בתחום נערך על ידי ד"ר גיא לוריא ופרופ' יובל שני מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. החוקרים הישוו בין בתי משפט עליונים בחמש מדינות עם מאפיינים משפטיים דומים לישראל: אירלנד, קנדה, בריטניה, ארצות הברית ודרום אפריקה.
ההשוואה העלתה כי תדירות פסילות הוראות החוק בשנה עומדת בישראל על 0.8. לעומת זאת, הנתונים בכל שאר המדינות שנבדקו הם גבוהים משמעותית. בין 1.3 באירלנד ל־3.6 בדרום אפריקה.
כלומר למעט מקרי קיצון בודדים של חקיקה שלא מתיישבת עם ערכי היסוד, השיוויון או הצדק - בג"ץ משתמש בסמכותו לעיתים נדירות ביותר.
איזונים ובלמים
הבסיס לקיום של כל דמוקרטיה הוא מערכת של איזונים ובלמים. כשמעצבים את המשטר הדמוקרטי מוודאים מומחים שהמגבלות השונות שיש על הרשויות המחוקקת והמבצעת מספקות ושאין רשות שעדיפה על אחרת.
בשביל לנסות לראות מה מצבנו, השווה פרופסור עמיחי כהן את ישראל ל-66 מדינות שמדורגות לפי ארגון Freedom House כ"מדינות חופשיות". הוא התמקד בשש מערכות איזונים ובלמים בולטים, שאינם ביקורת שיפוטית. דברים שמגינים על השיוויון והצדק - כמו למשל חברות באמנת זכויות אדם עם פיקוח אקטיבי.
הממצאים מאוד לא מחמיאים מבחינת ישראל. ברוב המדינות שנבדקו יש לפחות שלוש מערכות או יותר. בישראל לעומת זאת, לא קיימת אף אחת מהמגבלות הללו. אפילו לא אחת. וזה עוד בלי לשקלל את עניין כינונה של חוקה, שכידוע לא קיימת בישראל.
שורה תחתונה - מערכת האיזונים והבלמים בדמוקרטיה הישראלית היא פגומה ביותר לרעת האזרחים. אין מערכות אמיתיות שיכולות להגן על זכויותיו הבסיסיות של הישראלי מפני עריצות שלטונית, מימין או משמאל.