פסקת ההתגברות

לבית המשפט הגבוה לצדק (בג"צ) יש את המנדט לפסול חוק, כאשר הוא מוצא שהחוק  פוגע פגיעה מהותית בזכויות אדם ופרט או שאינו אינו עולה בקנה אחד עם חוקי היסוד.

​

אפשרות זו העומדת לזכותו של בג"צ, מהווה לעתים בלם ומגן אחרון מפני התעמרות הרוב במיעוטים וניצול כוחם השלטוני.

​

פסקת ההתגברות, המוצעת במסגרת הרפורמה המשפטית, תאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוק שנפסל על ידי בג"צ (כלומר, הוסכם שהחוק אינו חוקתי), ובתנאי שיש רוב של 61 חכ"ים, לפחות (רוב מיוחס), שהוא למעשה בפועל הרוב המינימלי של הקואליציה.

​

באופן זה תתגבר הכנסת (הרשות המחוקקת) על החלטות בית המשפט העליון.

בכך מבקשת הכנסת להחזיק בכוח בלתי מוגבל בקביעת חוקי המדינה.

​

קחו למשל את סעיף 4 בחוק יסוד הכנסת, שקובע: הכנסת תיבחר בבחירות כלליות, ארציות, ישירות, שוות, חשאיות ויחסיות, לפי חוק הבחירות לכנסת. אין לשנות סעיף זה, אלא ברוב של חברי הכנסת.

​

סעיף 8 אומר – תקופת כהונתה תהיה 4 שנים מיום היבחרה.

​

במצב שבו קיימת פסקת התגברות, חברי הכנסת הנוכחית יוכלו, לדוגמה, להאריך את תקופת כהונת הכנסת (כפי שביקשו בשבועות האחרונים וסורבו ע"י בית המשפט) הם יוכלו לשנות את אופי הבחירות, או את חוקי הביקורת בקלפי ועוד. לבית המשפט, שיפסול הצעות שכאלה, לא תהיה השפעה. כרגע, זוהי רק תיאוריה היפותטית, אבל בהינתן כוח בלתי מוגבל לשלטון, כל שלטון, אזרחי המדינה יכולים להיות בטוחים שכוח זה ינוצל לטובת השלטון. 

​

וזה עוד לפני שדיברנו על מצבם של המיעוטים במצב כזה – נשים, להט"בים, וכו' – נכון, לא בטוח שיחוקקו, אבל כשקיום הממשלה נתון לאצבעותיהן המורמות של דתיים קיצוניים – מי יבטיח את זכויותיהם של המיעוטים והקבוצות המודרות?באחד הריאיונות של שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הוא ענה לשאלה הזו ואמר: "אני מבטיח", אותו הסמוטריץ' שמתבטא רבות נגד הקהילה הלהט"בית. וגם אם לא היה מתבטא נגדם, לא יעלה על הדעת שזכויות האזרחים יהיו תלויות במילתו של שר בממשלה.

​

באותה המידה, אם האופוזיציה הנוכחית תהיה בשלטון, ולרשותה תהיה פסקת התגברות, היא תוכל להחליט לבטל את הילולת הר מירון, מטעמים כאלה ואחרים, על אף פסילה של בגץ. במצב כזה, לא יהיה לחרדים את בג"צ שיגן עליהם.  

​

למידע נוסף