top of page

היועץ המשפטי לממשלה

 היועץ המשפטי לממשלה, הוא המגן של שלטון החוק. ליועמ"ש כמה תפקידים:

  1. פרשן של החוק ויועץ משפטי לרשויות השלטון השונות

  2. עומד בראש התביעה ומייצג את המדינה בערכאות משפטיות

תפקידו של היועץ המשפטי לדאוג שמדיניות הממשלה ורשויות השלטון האחרות, תקודם בכפוף לחוק ולהתריע במקרה של מעבר על החוק. על אף הגדרתו כיועץ לממשלה, תפקידו, למעשה, לשרת את הציבור ולהגן עליו מפני החלטות מדיניות העלולות לפגוע בו.

 הפעלת שיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה הינה עצמאית, ואינה תלויה בממשלה והעומד בראשה, שמינו אותו לתפקיד. היועמ"ש כפוף לחוק, וזכויות האדם הם המצפן שלו.

עצמאות מוסד היועץ המשפטי

עצמאות מוסד היועץ המשפטי

כדי לשמור על רכיב זכויות האדם והאזרח במדינה דמוקרטית, כפי שישראל מגדירה את עצמה, קיים מנגנון של איזונים ובלמים. חשיבות עצמאותו ועוצמתו של מוסד היועץ המשפטי לממשלה חיונית במיוחד לאור המבנה השלטוני והחקיקה בישראל, בה אין חוקה וחוקי יסוד יציבים, המהווים מנגנוני בלימה משמעותיים. 

לפיכך, תפקיד היועץ המשפטי, חייב להישאר כפוף לרשות השופטת, ולשמש בלם להתנהלות השלטונית.

ממשלת ישראל עוצמתית מאד ושולטת גם בכנסת מכוח ההסכם הקואליציוני. מרבית השרים מכהנים גם  כח"כים. מצב זה מחליש את האופוזיציה ופיקוח הכנסת על הממשלה.

 

לאורך השנים, נוצרה נורמה בה מתקיים כיבוד חלקי של החוק, על ידי מוסדות השלטון, ושחיקת ערך 'שלטון החוק' (הפרות חוזרות של חופש המידע, בניית מאחזים, טיפול בעצירים בטחוניים ועוד).

מינהל תקין משמעו, שהיועץ המשפטי לממשלה חשוף לכל הגלים ותנועות שקטות, שהשלטון מבקש להסתיר  מהציבור. אם נחשף היועמ"ש לפעולות העלולות לפגוע באינטרסים ציבוריים, בזכויותיו הטבעיות של הציבור, בביטחונו ועוד, עליו לשקף, לבקר, להעיר ולהאיר לגורמי השלטון את היעדר חוקיות פעולותיהם במטרה להגן על הציבור, ולא פחות מכך, על הממשלה מפני פעולות לא חוקיות. במצבים כאלו, חוות דעתו של היועץ המשפטי מחייבת.

דמיינו חברה מסחרית ובראשה מנכ"ל, שהחליט להגדיר את היקף העבודה במשרה מלאה כ- 300 שעות עבודה בחודש, ומשלם את שכר העבודה בהתאם להחלטה זו. למה? כי ככה בא לו. אותו מנכ"ל גם מתעלם מיועציו המשפטיים, שאומרים לו כי החוק מגדיר משרה מלאה בהיקף של 180 שעות עבודה, והחלטתו, למעשה, אינה חוקית. היועצים מתריעים כי אם ינסה לשלם לעובדים על פי החלטתו החדשה, הוא יתבע על ידי העובדים שגם יזכו בתביעה. 

עכשיו, קחו את הדוגמה הזו והשליכו על פעילות רשויות השלטון. הרי, אין ספק, שמתוקף תפקידו, השכלתו, הכשרתו וניסיונו המקצועי, היועץ המשפטי מפרש את החוק טוב מחברי הממשלה. תפקידו להגן עליה מפני פעילות המנוגדת לחוק, ולהגן על האזרח והמדינה מפני מהלכים לא חוקיים של המוסד השלטוני. 

דעתו המשפטית מחייבת את ראשי השלטון לפעול על פי חוות דעתו המקצועית, כדי להימנע מפגיעה במדינה ובאזרחיה, וכדי להימנע מתביעות ידועות מראש. בהגיע היועץ המשפטי להציג את עמדת המדינה בבית המשפט, לא יעלה על הדעת שיציג עמדה שהוא עצמו קבע כי היא מנוגדת לחוק. מהרגע שהיועץ קובע מהו אקט חוקי ומה לא, זו העמדה שהוא יציג. 

לפי פסיקת בית המשפט העליון, בהינתן שבית המשפט לא הכריע באופן שונה, "חוות-דעת היועץ המשפטי לממשלה בסוגיה משפטית, משקפת, מבחינת הממשלה, את המצב המשפטי הקיים והמצוי". 

ככלל, נבחרי ציבור זקוקים ללגיטימציה וגיבוי משפטי מצד היועץ המשפטי, כדי שיוכלו להוציא לפועל את מדיניותם.

הייעוץ המשפטי, הוא תהליך שנעשה בחדרים סגורים ולרוב אינו גלוי לעיניי הציבור. ללא כוחה המחייב של החלטתו, היה תפקידו מאבד את כוחו. החלשתו המהותית של 'בלם' זה, תאפשר לכל ממשלה, לעשות כמעט ככל העולה על רוחה – ללא ביקורת.

שמירה על אי תלות מעמד היועץ

שמירה על אי תלות מעמד היועץ – דרכי מינוי והדחה

היועץ המשפטי לממשלה הוא מינוי על בסיס מכרז וכישורים. הוא אינו מהווה משרת אמון (כפי שמבקשים להגדירו כעת). הוא נבחר מתוך מועמדים אותם מציעה ועדה מקצועית. גם במקרה של הדחה, ישנם בלמים מעוגנים בשיתוף עם הוועדה הממנה.

תהליכי המינוי, כמו גם תהליכי הדחה של היועץ, תומכים ביכולתו לפעול במקצועיות, ללא מורא ומשוא פנים, כפי שהיה מקובל עד כה, כמי שמשרת את הציבור והמדינה ולא את הרשות השלטונית.

הפיכת התפקיד למשרת אמון של שר, תחליש, כאמור, את מעמדו ותרוקן את התפקיד מתוכנו כבא כח המדינה והציבור ולא בא כוחה של הממשלה.

bottom of page